החלטה בתיק ת"א 61253-06

לפני בקשה לחייב את המבקש 2 בהוצאות מינימאליות, בעקב החלטת בית המשפט המחוזי ברע"א 21295-10-10.

העובדות הצריכות לעניין וטענות הצדדים.

ביום 30.4.12 ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור המבקש 2 ביחס להחלטות שניתנו על ידי במסגרת דיוני הוכחות בתובענה שבכותרת. בהחלטות נושא הבר"ע לא הותר למבקש להגיש מסמכים שונים וכן לא הותר לו להעיד מטעמו עד.

בהחלטה מיום 24.1.12 נדחתה הבר"ע ללא צורך בתשובה, בכל הנוגע להחלטות שניתנו בדיונים הנ"ל המתירות ופוסלות שאלות שהוצגו לעדים ובעניין התנגדויות לשאלות שהועלו בדיון, וכן בנוגע להחלטה שלא להיעתר לבקשת המבקש לצירוף חברת הביטוח איילון כנתבעת נוספת.

לאור הסכמת הצדדים  בוטלו ההחלטות הדוחות את בקשת המבקש להגשת המסמכים נושא הבקשה ואת השמעת העד, בתנאי שהמבקש ישלם למשיבים הוצאות שאת סכומן תקבע הערכאה הדיונית.

בעקבות זאת הוגשה בקשה על ידי המבקש להשית עליו הוצאות שלא יעלו על 500 ש"ח מנימוקים כדלקמן:

בית המשפט קיבל בסופו של יום את הערעור, כפוף לפסיקת הוצאות, בהסכמת המשיבים 2-5. יתר המשיבים לא הגישו תגובה לבר"ע ולכן אינם זכאים להוצאות.

הצורך בהגשת ערעור גרם למבקש הוצאות בגין הכנת הערעור, תשלום אגרה, הפקדת פיקדון בסך 10,000 ש"ח.

המשיבים עצמם לא מלאו אחר החלטות בית משפט זה לגילוי מסמכים ספציפיים ולא חויבו בגין מחדליהם.

למבקש, אשר לא הגיש במועד גילוי מסמכים ספציפי, נפסקו הוצאות בסך 1,500 ש"ח.

המשיבים 2-3  לא הגישו כתב הגנה וניתן נגדם פסק דין, ופסק הדין בוטל, והם חויבו בהוצאות מינימאליות בסך 2,500 ש"ח.

הגשת המסמכים על ידי המבקשים לבית משפט זה לא גורמת למשיבים כל טרדה מאחר והם קיבלו לידיהם בפועל את המסמכים מידי המבקש, ומכיוון שהמשיבים טרם הגישו מטעם תצהירי עדות ראשית.

המשיבים טוענים כי יש לפסוק הוצאות ממשיות מנימוקים כדלקמן:

אילו סברה ערכאת הערעור כי יש לפסוק הוצאות מינימאליות, לא היתה מותירה את פסיקת ההוצאות לערכאה הדיונית שכן רק הערכאה הדיונית יכולה לאמוד את היקף הפגיעה הממשית שנגרם למשיבים בגין הדחייה בהשמעת עדות העד ובגין הגשת המסמכים הנוספים אשר טרם הוגשו.

טרם הגיע המועד להגשת התצהירים להגשת המסמכים/התצהירים הנוספים שהמבקשים הורשו להגיש במסגרת הבר"ע, וממילא לא ניתן להעריך את היקפם ומשמעות הגשתם, ולכן אין מקום לפסיקת הוצאות מינימאלית.

טרם הוגש תצהירו של העד על נספחיו ולא ניתן לכן להעריך את משך הזמן שיידרש לחקירתו הנגדית.

מאחר ונקבע מועד לשמיעת העד, ומאחר והעדות תישמע זמן רב לאחר שנשמעו עדותו של המבקש ועדיו, הרי שיהיה צורך בלימוד מחדש של התצהירים והעדויות, ויש, לכן, לפסוק הוצאות שלא יפחתו מ- 3,000 ש"ח.

המבקש עצמו תרם במידה משמעותית להארכת הדיון בבר"ע ולדחיית ההכרעה בה, משלא עמד במשך חודשים ארוכים בדרישה להפקדת עירבון כפי החלטת ערכאת הערעור.

לבסוף טוענים המשיבים כי יש להורות על פסיקת הוצאות תוך שתישמר זכותם של המשיבים לטעון בנפרד ביחס להוצאותיהם בגין המסמכים הנוספים לכשיוגשו על ידי המבקש וכן להורות על הגשתו של תצהיר העד מבעוד מועד קודם למועד הקבוע לעדות.